יום חמישי, 1 ביולי 2021

נורדיה - פעם מאה



"הולם לבי ממנה
חושב שהיא כל הסיפור
אוהב כל מה שיש בה
אומר ש... רואה ש... חושב ש...
היא כל הסיפור"
(מופע הארנבות של דר' קספר)


איזה כיף. כמה חיכיתי לזה. עונה שלמה חיכיתי. נראה היה שכבר לא נגיע לרגע המיוחל. מלא דברים עברנו בדרך. מכשולים, קשיים, אכזבות. תקופה ארוכה של מתח, עצבים, חששות. שבועות של חוסר וודאות. והנה זה קרה.
אפשר להתרווח בנחת על כיסא מפלסטיק בסניף ארומה הקרוב, ללגום מההפוך, לנגוס בבורקס, לנשום לרווחה ולומר לעצמי בסיפוק – עשיתי את זה. סוף סוף הגעתי לסיפור מאה. סגירת מעגל ועוד בראשון לציון, לא רחוק ממגרש האימונים, שם החל הרומן שלי עם נורדיה, לפני, מי סופר, כמה שנים.


"עוד סיפור אחד של אהבה
לפני שסוגרים את האורות
עוד סיפור אחד של אהבה
שיוצאת מבין השורות
עוד לחישה אחת קטנה
לפני שהולכים אל הבתים
זכרונות מן הפגישה הראשונה
כשהצטלבו המבטים..."
(ש.תבורי)


אה, כן, היה גם משחק. בתוך עננת לחות מטורפת ויתושים מהאגם הסמוך. בתוך חום בלתי נסבל וזיעה דביקה, שחלחלה גם למקומות שלא הייתי מודע עם קיומם, עלו בחורינו הצהובים למשחק הישרדות.
לאור החושך של פנסי האצטדיון (שונא לצלם בתאורה כזו) היה חנן אחד גדול. דקל עם אחד אפס קטן. יציע מלא, שמחה אחת, עשן סמיך ועוד עונה, לפחות, בליגה א'.


"ועכשיו הכול פורח,
הכול ניראה פתאום יותר בהיר
אפשר לנשום, להתמתח,
לתת לסרט חדש שיתחיל..."
(א.לוזון)


זהו. נגמרו לי המילים ועד שאמצא כמה חדשות, מעלה את האלבום האחרון לעונה, שם כל תמונה כשלעצמה שווה כמה מילים, לא?

תהיו טובים. שתו מים. היצמדו למזגן. חכו שכל התמונות תעלינה ויאללה בית"ר, נורדיה כמובן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה