יום שני, 12 באוגוסט 2019

נורדיה – פעם תשעים ושבע

נחלת בנימין, יום כיף, עם המשפחה. או עמק הארזים, משחק אימון חסר חשיבות נגד אשדוד, עם משפחת נורדיה.
לחות מעיקה, חום לא הגיוני, למות. או רוח בוקר קרירה, הגולשת ממדרונות ההר הישר למשטח הירוק, תענוג.
שעה וחצי של חיפוש חניה בסמטאות העיר הדחוסה. או נסיעה נעימה במזגן, מוזיקה טובה ועצירה לקפה בשורש.
לא קשה לנחש שבחרתי להישאר במישור החוף. אבל מה שהיטה את הכף בסופו של דבר לטובת המשחק היה הזיכרון מהמפגש הקודם נגד האדומים מהנמל. רציתי לבדוק אם האיום של כמה מאוהדיהם סמוקיי הלחיים מעצבים, המזיעים משנאה, המקללים מתסכול, היורקים, הנוטפי רוע ומשפריצי הברכות, ממשיך לרחף באוויר וחייה של קני די שלי, מצלמתי הנאמנה, שתיעדה אותם באומץ רב ברגעי השפל, עדיין בסכנה קיומית. בעיקר מצד ההוא, עם המבט המפחיד, תנועות ידיים תואמות וסימנים ברורים של איבוד שליטה, על גבול האפילפסיה.
היציע הצהוב נראה כמו פגישת מחזור שנייה, עם אווירת תחילת עונה בליגה ג'.
גם המשחק הזכיר את המחוזות ההם. אם כי הדקות הראשונות בהם הנעת כדור סבירה, כמה מהלכים לא רעים, המראים על פוטנציאל לא ממומש בינתיים, נותנים תקווה להמשך. היתה גם קורה, שעד סגירת סיפור זה, עדיין רועדת ופנדל אחד, שאבי, כפול שבע ויוסף כפול שמונה, ירה לעבר הקוצים, למקום שם שרפה מסתורית כילתה את רובם לפני כמה שבועות. בהמשך, כל העניין לא נראה ממש כמו משהו ששווה לדבר עליו במושגים של משחק. גם העובדה שלא הכרתי כמעט אף אחד מכוחותינו שעל הדשא, גרמה לי לתחושת זרות קלה מכיוונם.
אני לא שווידלר. לקח לי עונה שלמה כמעט להכיר את הסגל הקודם, עכשיו יקח לי עוד אחת ללמוד את השמות החדשים, ויותר מזה, להתאימם לפרצופים.
לאחר שמיציתי את מה שלשמו באנו - כדורגל, שמתי את נפשי בכפי ויצאתי למחוזות האדומים. אך מה רבה היתה אכזבתי, כשאיש מחברי המתועדים מאירועי המפגש ההוא, לא זוהה. תמונות של לפני ואחרי לא יהיו. אמתין לסגירת מעגל בפעם הבאה שתבוא עלינו לטובה. בטוח שזה יהיה שונה. יהיו אמוציות, התגרויות, הקנטות, שירים עם קללות, מצדם כמובן. ועד שתגובש אצלנו סופית מדיניות הקללות, אני חוזר למישור החם, הלח, המזיע והמזוויעה, לרוקן את כרטיס הזיכרון של המצלמה ולהטעין את הסוללה, לקראת המפגש הבא עם האדומים או הצהובים או הלבנים, או כל צבע אחר, רק שתמות כבר הפגרה ושתהיה לנו אחלה עונה.
יאללה בית"ר, נורדיה כמובן.


x

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה