מעצבן, מרגיז, מדכא ועוד מילים כאלה ואחרות, כך אפשר לתאר את מה שהיה במשחק היום. בהחלט יום רע שתפס את כולם לא מוכנים והכניס הרבה אוהדים להלם.
אחרי משחקים קודמים נדמה היה שגם זה יסתיים בטוב. כל השבוע חלמנו, התכוננו, חיכינו, קיווינו וברגע האמת בלון השאיפות התפוצץ לנו בפנים, ובמקרה שלי שבר לי את המטרייה.
מצד שני, אם חושבים על זה קצת יותר לעומק, למה בעצם ציפינו? הרי בסופו של דבר מדובר בליגה ג', עם רמת שיפוט בהתאם.
אולי זה פשוט עדיין מוקדם מדי והם צריכים עוד זמן כדי להשתפשף, להשתפר. ייקח שנה, אולי שנתיים או שלוש, ועם התמדה ורצון, בסופו של דבר המאמץ ישתלם ושני השופטים האלה, שהרסו לנו את המשחק, יהיו בשלים לשפוט משחקים ברמות גבוהות יותר. שם הם בטח יקפידו לקבל החלטות נכונות ולא כמו של שני עיוורים שעברו במקרה ליד המגרש וכיוון שלא היו קוונים זמינים, התבקשו לעזור, למרות שאין להם כל ידע בסיסי בשיפוט. שבמשך רוב דקות המשחק רק רצו הלוך ושוב ללא מטרה ונפנפו בידיים ובדגל כשצריך ובעיקר כשלא...
שפסלו לנו שער חוקי ולא שרקו על עבירות או נגיעות יד ברחבה של גדרה ומצד שני אישרו להם שער אחרי מצב ברור של נבדל, שנראה בבירור כמו השמש החמה שקפחה על ראשינו...
שלא הוסיפו דקות יקרות בגלל משיכות זמן של היריבה...
כדאי מאוד שאעצור כאן, כדי לא לגלוש למחוזות אפלים של אזכור האימהות של השניים, כי היה גם משחק ואם נוציא את השיפוט מהעניין, היינו צריכים לנצח בלי כל קשר לטעויות שלהם.
ניצול של המצבים הרבים, קצת ריכוז והרבה רוגע היו יכולים לעזור ולשלוח את הקבוצה והאוהדים לסופ"ש מהנה הרבה יותר.
אבל בואו לא נשכח שהליגה רק התחילה. בסך הכל רק משחק שני ושום דבר עדיין לא סגור. בכל מקרה אנחנו, האוהדים, נמשיך לבוא. נעודד, נשיר, נקפוץ כשצריך, גם כשלא הולך. אבל נעודד, נשיר ונקפוץ יותר גבוה ויותר חזק בעיקר כשכן.
ורק תזכורת קטנה לפני שהולכים לבכות לתוך הכרית. לפי מחקרים שנעשו לאחרונה גילו החוקרים שדיכאון קל עד בינוני אמור לעבור תוך שלושה ימים. מעבר לזה עלול להתפתח סינדרום גדרה, שמצריך לעיתים טיפול בשוק חשמלי ותקופת התאוששות לא קצרה וזה אסור שיקרה למישהו מאתנו, כי כבר באמצע השבוע הקרוב יש לנו משימה חשובה מעין כמוה – להביא גביע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה