"אבל למה אדום, למה?" אני שואל. האחות מורידה את המשקפיים ושולחת לעברי מבט חצי מתפלא וחצי זועם על שהפרעתי לה לשאוב לי דם.
בגלל הפגרה שנכפתה עלינו, ומעט זמן פנוי שנוצר לי בימים האחרונים החלטתי לטפל בכמה ענייני בריאות שנזנחו עד כה. ככה מצאתי את עצמי בבוקר יום מעונן אחד, במרתפי קופת חולים – שלוחה מקומית של המתקן בגואנטנמו, אי פה במרכז הארץ.
"למה?" אני ממלמל. היא לא עונה ובמקום זאת נועצת את המחט עמוק יותר.
בעיקרון (איפה זה בכלל?) אף פעם לא היתה לי בעיה עם גוון כזה או אחר. גם לא עם קבוצה שאלה צבעיה. פשוט חשבתי שאחרי כל כך הרבה אירועים וחוויות שעברתי עם בית"ר נורדיה בחודשים האחרונים ההשפעה תהיה גם פיזית ולא רק נפשית.
בעקבות חשיפה מוגברת למנורה ולשאר סמלי הקבוצה, הייתי בטוח שנגרם לי נזק ברמה מולקולרית ושינוי בלתי הפיך של הד.נ.א, שהפך את דמי לצהוב. אבל הבוקר גיליתי שלא כך הדבר. כנראה שעדיין לא סיימתי את הטרנספורמציה במלואה.
אם זה המצב נכון לעכשיו אז שלפחות הערפדית המזוהה עם הפועל, תשאב לי כמה שיותר מהאדום הזה. גם ככה היא בטח מעבירה להם את השאריות כדי להכין דגלים או לאפות מצות.
"כן, עוד, תוציאי עוד, ותמות נפשי עם הפועל..." אני מעודד אותה לשאוב. עכשיו היא ממש כועסת. אם לא אזהר היא עוד תנקב לי את הזרוע עד המרפק.
מסוחרר, מתנדנד, מדמם ועל גבול האנמיה, אני יוצא מהחדר. במסדרון יש מלא אנשים. חלקם נראים, פוטנציאלית לפחות, אוהדי בית"ר.
למרות שסיימתי את חלקי כאן, אני מתיישב ביניהם. אם יש לי משהו ויראלי-נורדאי אולי אצליח להדביק כמה מהם. אבל ממבטים שקיבלתי מרוב האנשים, ברגע ששמתי עלי את הצעיף של הקבוצה, הבנתי שנפלתי למחוז סוציאליסטי על גבול קומוניסטי, ולא רק שלא אשפיע על אמונתו של מישהו מהנוכחים, אם אצא מכאן חיי ושלם גם זה יהיה טוב.
אני משלים עם רוע הגזרה ומנסה תרגיל אחרון. תוך מעבר בין האנשים אני מפיל ב'כאילו' את הצעיף. נראה מי יגיב. נראה מי לא פוחד מצהוב - שחור.
בחורה צעירה בשלבי הריון מתקדמים היא היחידה שמפנה את תשומת ליבי. הבחור שעומד לידה ומחזיק את ידה, מסתכל אלי ומהנהן קלות. ברור שאלה בית"ריסטים סמויים. אז בכל זאת יש תקווה.
מעט מעודד יותר אני נוטש את שדות הקטל האדומים. מה שכן, לפחות השתן שהשארתי שם הוא צהוב, מה זה צהוב, כמו שצריך להיות, כמו של נורדאי אמיתי, או שאני במחסור קשה של נוזלים ומצבי די קריטי. שזה נכון בערך מאז שנחשפתי לנורדיה...
בשבוע הבא: מה התגלה בתוצאות של הבדיקות וגם סיפור מיוחד על קולונוסקופיה ואיך זה קשור להפועל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה