מאז שקשרתי את גורלי בזו של נורדיה ונדדתי אחריה אחת לשבוע לפחות, יצא לי להכיר לא מעט מקומות, גם כאלה שלא ידעתי בכלל על קיומם ואם כן יצא לי לשמוע עליהם אז לא היתה לי סיבה לבקר בהם, ואם כבר הגעתי למקום כזה או אחר, במקרה או בכוונה, השתדלתי לברוח משם כל עוד נפשי בי. לכן לא פלא שהייתי די סקפטי כשהוצע לי הטיול לשפלה הפנימית.
את הבוקר התחלנו בלול של רחובות. ליטפנו אפרוחים צהובים. האכלנו אותם טוסטים ומלוואח עם רסק וביצה. השקנו בבירה וערק ושרנו להם שירים.
אחרי האתנחתא הקומית הנ"ל המשכנו למשחק הביתי שלנו, שהועתק מהגבעה המשתזרעת, לרמלה, העיר והסטיגמה.
הכניסה למגרש אוישה על ידי מספר בריונים, דומים לאלה שהיו בעקרון, שמשמשים מאבטחים ביום ועבריינים (לכאורה) בלילה. וגם כאן נאלצתי להשאיר את הנשק הקטלני שלי, בקבוק מים מינרליים, מחוץ לתחומי המגרש.
המשחק עצמו נראה יותר כמו מפגש בין שתי קבוצות ילדים ולא מעבר לזה. באדום מרגיז בני לוד הקטנים והחמודים ובצהוב גורי האריות האמיצים מירושלים, אותם מעודדים ללא הרף עשרות אוהדים, שמשתדלים להתכווץ ללא הצלחה גדולה.
כדי לגבש את כולם מחולקים שירונים. רוב השירים מוכרים לי. אך יש כאן כמה חדשים שנשמעים לא רע. בשלב זה למביט מהצד אנחנו נראים כמו בחזרה של הגבעטרון. אני משנן את השירים החדשים ומכווץ. נראה לי שגרמתי לעצמי עצירות, אבל ממשיך בכל זאת. מה לא עושים בשביל הקבוצה.
גם הפעם יש בקהל פרצופים חדשים. חלקם נראים מאוכזבי בית"ר ההיא. תנו להם כמה משחקים להתרגל ולהוריד מעליהם שאריות של דעות קדומות, אלימות, גזענות ושנאה שדבקו בהם במשך השנים, וגם הם בסופו של דבר יהפכו לחלק בלתי נפרד מהרקמה הנורדאית.
בינתיים על הדשא לא קורה הרבה. שליטה של הצהובים, שמתורגמת בסופו של דבר לשני שערים ומוציאה אותנו להפסקה ללא דאגה.
מחצית שניה בדיוק כמו הראשונה רק עם יותר שערים. שש – אפס. מה צריך יותר מזה.
גשם החל לרדת בדיוק עם שריקת הסיום. אני פורש מעלי את המטריה השחורה ומתעטף בצעיף הצהוב. בסך הכל היה אחלה טיול, אבל בשבוע הבא זה כבר לא משחק ילדים. 'נורדיה טורס' מארגנת לנו טיול אקסטרים חדש, מרגש ומאתגר לכפר סבא.
אז אם יש לכם סבתא, חברים, אחים, דודים או קרובי משפחה אחרים, גם כאלה שלא שמרתם איתם על קשר במשך השנים, עכשיו זה הזמן להרים טלפון ולהזמין אותם.
תגידו להם שכדאי, תגידו להם שחשוב, שחייבים לבוא, לעזור, לעודד, לקחת חלק בהיסטוריה. בעצם תגידו כל מה שבא לכם רק שיבואו מלא אנשים.
ומי יודע, אולי בשבוע הבא יכתב סיפור חדש על סינדרלה...
יאללה בית"ר, נורדיה כמובן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה