יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

נורדיה - פעם עשירית

תגובה שהעליתי בדף של הארץ, לקמפיין להבאת שחקן ערבי לבית"ר ירושלים. שם נתתי תגובה קצרה, וזו הגרסה המלאה.
------------------------------------------------------------------------------


בתור אוהד בית"ר נורדיה, אני חייב להודות שגם אני לא רוצה בקבוצה שחקן ערבי רק בגלל שהוא ערבי. מה אנחנו צריכים את זה בכלל? בשביל שידברו עלינו? שישבחו אותנו על האומץ מצד אחד ומצד שני שיקללו על המעשה הטיפשי? שיגידו שהבאנו אותו רק בגלל שהוא ערבי? שעשינו את זה בשביל הפרובוקציה, כדי לעצבן, להתריס? 
לא צריך, אל תביאו שחקן ערבי בגלל שהוא ערבי. זה יעורר מחלוקות, ויכוחים מיותרים, שלא לדבר על תגובות נזעמות ברשתות החברתיות ובכלל. 
אני גם לא רוצה מישהו שלא יהיה נאמן למועדון, למסורת, לסמל. שלא יתן דוגמה אישית ולא יהיה מודל חיקוי, בעיקר לילדים. 
אז כן, אני מודה, לא רוצה מישהו כזה במועדון שלנו. בעצם אני גם לא רוצה שחקן סיני, או רומני ואפילו לא דתי, למרות שהמשחקים מתקיימים בימי שישי בצהריים. 
אבל אני כן רוצה שחקן, כזה שאוהב כדורגל, שיהיה מספיק טוב על המגרש ויתן את כל הלב על הדשא, בשביל החברים, בשביל הקבוצה. שאדע שהוא מייצג את הערכים שאני מאמין בהם, כמו שוויון, סובלנות ולא לגזענות. שיהיה כמוני, נגד אפליה ואלימות מכל סוג והכי חשוב שיהיה צהוב בנשמה, הכי צהוב שאפשר. 
אז לא, אנחנו לא צריכים שחקן ערבי רק בגלל שהוא ערבי. אנחנו צריכים בן אדם, פשוט מאוד בן אדם. כל השאר באמת לא משנה. לא איפה נולד ומי האמא שלו. לא באיזו שפה מדבר. לא חשוב צבע העור או במה הוא מאמין. כל אלא ממש, אבל ממש לא חשובים, כי על הדשא, וגם ביציעים, כולנו שווים. ללא הבדל דת, גזע, מין או שיוך פוליטי. 
וכשהליגה תחזור לבעוט והחלום יתעורר מחדש, נלך איתך לכל מקום. בחום הלוהט של הקיץ או בגשם השוטף של החורף, על יציע מאולתר או גבעה חשופה, נהיה שם והלב יפעם בהתרגשות והמון קולות צהובים ישירו כאיש אחד. 
אז לא, אל תביאו סיני, רומני, דתי או ערבי רק בגלל שהוא ערבי, תביאו בן אדם כי בעיניי כולנו שווים, כולנו צהובים זה לזה, וזו בדיוק בית"ר נורדיה בשבילי לפחות. 


©   כל הזכויות לרשומה זו שמורות לכותב הבלוגgilad2012 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה